כלכלה ישראלית ירוקה בעידן טראמפ?


כלכלה ישראלית ירוקה בעידן טראמפ?
למה כדאי להשקיע “אנרגיה” בהתייעלות אנרגטית בתעשייה?


***הכותב הוא סלביק גרויסמן, מנכ”ל ובעלים GVK פתרונות קירור, מומחים בהתייעלות אנרגטית

הממשל האמריקני של טראמפ מפנה עורף להסכם ועידת האקלים בפריז, ומשחרר את תאגידי הענק האמריקניים ממחויבות להתייעלות אנרגטית משמעותית. מה המצב בישראל, והאם החברות המקומיות משכילות לגלות אחריות סביבתית ?
העלייה המתמדת בטמפרטורה הממוצעת שנמדדת על פני כדור הארץ, אשר זכתה זה מכבר לכינוי “תופעת ההתחממות הגלובלית”, היא עובדה מבוססת. גם העובדה שתהליכי תיעוש מאיצים את התהליך, בוססה זה מכבר אמפירית. ובכל זאת, ההתחממות הגלובלית לא נוכחת דיו בשיח הציבורי והעסקי בישראל. רק הבנה כי הקלינטק הוא ההיי-טק החדש, הטומן בחובו הזדמנויות כלכליות למי שמוכן להתייעל ולהשקיע בשימוש בטכנולוגיות נקיות, עשויה לחולל את השינוי בכיוון ה”ירוק” והחסכוני המיוחל.
במסגרת הסכם ועידת האקלים פריז 2015, התחייבה ארה”ב להפחית את פליטות גזי החממה שלה בלמעלה מרבע (כ-26% ) תוך כעשור, בכדי להילחם בהתחממות הגלובאלית. אחרי כניסתו לבית הלבן, חתם דונאלד טראמפ על צו שמבטל את “תכנית האנרגיה הנקייה”, ובכך ביטל למעשה את מחויבותה של ארה”ב לאלמנטים שונים שנקבעו בוועידת האקלים. במסגרת הסכם פריז, התחייבה גם ישראל על יעדים להפחתה של פליטות גזי חממה, ואולם בישראל 2017 אין חוק שמחייב חברות ועסקים להציב יעדים להפחתת הפליטות שלהן, גם אם בפועל יש חברות שהשכילו להבין את חשיבות הנושא. חלקן, כחלק ממדיניות ברורה של אחריות תאגידית, המגובה בדו”חות PR מתוקשרים של “קיימות ואחריות סביבתית”. אחרות, מתוך חשיבה כלכלית קדימה- והבנה שהתייעלות אנרגטית טובה לסביבה, אך גם לכיס ולעסק.

הקיץ הישראלי של השנים האחרונות מתאפיין באופן עקבי בטמפרטורות קיצון גבוהות, ונדמה כי מדובר במגמת התחממות שתיוותר גם בעתיד. אחת הדרכים המרכזיות להפחתת התהליכים המזיקים בהיבט של ההתחממות הסביבתית, הינה השימוש במשאבים נקיים, אך אלו אינם מספיקים להתנהלותו של המשק, כך שהתייעלות אנרגטית עדיין מהווה יעד ראשון במעלה בסדר העדיפויות הלאומי. סיבה נוספת קשורה בעלייה המתמדת בצריכת החשמל בכלל המגזרים, המביאה את יכולתה של חברת החשמל אל הסף. לבעיה זו אמנם ניתן מענה בהקמתן של תחנות כוח, אך מדובר בפרויקטים יקרים של מבנים התופסים שטח נרחב, לצד נזקים סביבתיים חמורים והצורך לייבא דלקים. לכן, מדינת ישראל משקיעה משאבים בעידוד תהליכי ההתייעלות האנרגטית, כדוגמת מענקים והסברה, אשר מטרתם להביא להפחתת צריכת החשמל במגזר התעשייתי. הטמעתם של תהליכים אלו אמורה להביא בין היתר גם לירידת מחירים של מוצרים שונים, מאחר וצריכת החשמל מהווה מרכיב מהותי בתחשיב העלויות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי המאמצים הממשלתיים אינם תמיד נושאים פרי, וכי ההתייעלות האנרגטית אינה מתקדמת במהירות מספקת. זאת מאחר שהמודעות לנחיצותה עדיין נמוכה יחסית ומפני שקיימים לעיתים קשיים בהשגת מימון לפרויקט התייעלות, הגם שזה יחזיר את עצמו בטווח הבינוני והארוך.

על מנת להעמיק את המחויבות של יותר ויותר עסקים זוללי אנרגיה להתייעלות אנרגטית, יש לחדד את התועלות הכלכליות הברורות הנגזרות מנקיטת צעדי התייעלות שכאלו. בצד רגולציה תומכת, אשר תדרבן את החברות להתייעל מכורח נסיבות, הרי שחידוד היבטי החיסכון העסקי המצטבר נראה כגורם מוטיבציוני ראשון במעלה עבור כל ארגון עסקי או מפעל תעשייתי זולל אנרגיה- אך חפץ חיים, רווחיות וצמיחה כלכלית. חברה שלא מקטינה את הפליטות שלה משתמשת ביותר אנרגיה, ומבזבזת יותר כסף. למעשה, הפליטות משולות כאן לכסף שיורד לטמיון, ומושקע, הלכה למעשה, בנזק סביבתי !
במגזר התעשייתי בולטת במיוחד צריכת חשמל המיועדת להפעלת מערכות קירור, אשר מטרתן שימור מוצרים או הבטחת תקינותה של פעילות ממוכנת. בעלי מפעלים יכולים להביא להפחתה בצריכת החשמל באופן עצמאי, על ידי נקיטת צעדי התייעלות במיכון ובהתנהלות הכללית. עם זאת, בחלק גדול מהמערכות לא ניתנה תשומת לב לנושא ניהול האנרגיה. למשל, במערכות קירור אשר בדרך כלל מתוכננות להתמודד בטמפרטורות הגבוהות של הקיץ, אבל לא יודעות לנצל את קור החורף להקטנת צריכת החשמל. הדרך הטובה ביותר להשגת התייעלות אנרגטית עוברת דרך חברות המספקות שירותי ניטור באמצעות טכנולוגיות חדישות, ומבצעות מספר שינויים. כך, למשל, נעשית בדיקה מקיפה של המנועים והמערכות, לצד פעולות המובילות לצמצום צריכת האנרגיה מבלי לפגוע בתפוקה, על ידי הבחנה בצרכי העומס ובתקלות סמויות, או הוספה של שדרוגים. כמו כן, תתבצע התאמה אופטימאלית של זמני הפעלת אמצעי הקירור לאור תעריפים ומסלולים שונים של חברת החשמל, ויוצגו אופני התנהלות חסכוניים יותר כגון הסדרי השלת עומסים ושימוש בגנראטור. אפשרות נוספת קשורה למחזור החום של מערכות קירור, אשר בדרך כלל אינו מנוצל ויורד לטמיון.
לעיתים נוטים בעלי עסקים להירתע מפני התהליכים הקשורים בהתייעלות אנרגטית, משום ההוצאה הראשונית הכרוכה בהוצאתם אל הפועל, אולם מי שלא יקדים תרופה למכה ויתייעל מתוך חשיבה לטווח ארוך, עשוי למצוא עצמו “מכבה שריפות” בטיפול במערכות תקולות, מזהמות ובזבזניות. חשוב לדעת, כי ניתן להשיג חיסכון של עד שבעים אחוזים במדד האנרגטי, דבר המוביל לעלייה משמעותית ביותר ברווח הנקי של החברה, וגם שומר על הסביבה !

תגובות
מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy