אנרגיה סולארית ותחנות כוח השורפות גז, מה עדיף?


על שוד כספי הציבור והעברת הכספים ליצרני החשמל הפרטיים ולתאגידי הגז המושלים בממשלה.

אמנון פורטוגלי
מרכז חזן במכון ון-ליר-10 נובמבר, 2017

ב-20 למרץ השנה מסרה רשות החשמל

על תוצאות המכרז להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים.
“המחיר הזוכה עומד על 19.9 אגורות לקוט”ש – נמוך מעלויות החשמל הקונבנציונלי….בנוסף – לראשונה בתולדות משק החשמל – ירד התעריף הסולארי מתחת לעלות ייצור החשמל הקונבנציונלי (בגז טבעי ופחם)”.

7.52 אג’ לקוט”ש היתה ההצעה הנמוכה ביותר במכרז לייצור חשמל בצ ‘ילה בנובמבר השנה..
ב-1 לנובמבר פורסם ב- pv-magazine

כי ההצעה הנמוכה ביותר במכרז לייצור חשמל בצ ‘ילה היתה 2.148 סנט אמריקאי לקוט”ש, כ- 7.52 אג’ לקוט”ש. ההצעה השנייה הנמוכה ביותר היתה 2.48 סנט אמריקאי לקוט”ש, כ- 8.7 אג’ לקוט”ש. מחיר החשמל הממוצע במכרז היה 3.25 סנט לקוט”ש, כ- 11.4 אג’ לקוט”ש

כבר היום, העלות של הגז הטבעי במכלול עלויות ייצור החשמל אצל יצרני חשמל פרטיים ובחברת החשמל בישראל גבוהה ממחיר החשמל המופק מאנרגיה סולארית שהושג במכרזים בעולם, ושיושגו ככל הנראה במכרזים הבאים בישראל.

תחזית לירידה של כ- 60% בעלויות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית וירידה של 60-70% במחירי בטריות לאיחסון חשמל במהלך העשור הבא.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA)

צופה לירידה של כ- 60% בעלויות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית ולירידה של 60-70% במחירי בטריות לאיחסון חשמל במהלך העשור הבא שיתדלקו שימוש נרחב באנרגיה סולארית פוטווולטאית מהיום ועד 2027.

בעוד 7 – 10 שנים יהייה זול יותר לבנות תחנות כוח חדשות מאנרגיה סולארית ומרוח, מאשר להמשיך ולהפעיל תחנות כוח השורפות פחם וגז.
לפי בלומברג ניו אנרג’י פיננס, BNEF, תהליך הורדת העלויות בייצור חשמל עושה את האנרגיה הסולארית הפוטווולטאית לזולה יותר ולאטרקטיבית יותר. BNEF צופה שבאמצע העשור הבא יהייה יקר יותר להפעיל תחנות פחם וגז קיימים מאשר לבנות תחנות כוח חדשות מאנרגיה סולארית ומרוח.

בישראל יש מקום להקמת תחנות כוח סולאריות חדשות בהספק של למעלה מ-2,000 מגוואט.
“ההספק המותקן של מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות בישראל, עומד על כ-971 מגה וואט וכן עוד 711 מגה וואט בשלבי הקמה שונים, המהווים 1.682 מגה וואט מתוך מכסות בסך 3,760 מגה וואט שהוקצו לייצור באנרגיות מתחדשות.” (תשקיף או.פי.סי אנרגיה עמ’ 239).

בתנאים אלו האפשר היה לצפות שמשרד האנרגיה ורשות החשמל יפנו את כל מאמציהם לכיוון האנרגיה הסולארית. אבל לא כך הדבר. גרוע מזה כל המאמצים של משרד האנרגיה מכוונים לכיוון הגז הטבעי ולייצור חשמל מתחנות כוח השורפות גז טבעי.

ב-2 לאפריל השנה נמסר על החלטת ממשלה המסמיכה רשימה סגורה של יצרני חשמל פרטיים להכין תכנית לתשתית לאומית לפרויקט ליצור חשמל מגז טבעי ולהגישה לוועדה לתשתיות לאומיות. לכל תאגיד מצורף המקום בו תוקם תחנת הכוח ב- 15 מקומות שונים בארץ לאורך קוי הגז הטבעי ובעיקר במושבים, בקיבוצים, בעמק יזרעאל המזרחי ובעמק בית שאן.
בהצעת ההחלטה ובדברי ההסבר מה-29 למארס 2017 (ארבעה ימים לפני ההחלטה) נאמר:
“הביקושים לחשמל במשק גדלים כל שנה במאות מגוואט [300 עד 400]. לשם כך נדרשת הקמת תחנות כוח נוספות לייצור חשמל בישראל שלפי חוק החשמל רשאים לעשות זאת רק יצרני חשמל פרטיים…..הסמכות אלו ייעשו עד להשלמת תוספת של 25,000 מגוואט בתוכניות מאושרות. כך יובטח כי סך התכנון המשקי לא יביא להקמתן של תחנות כח בהספק גדול מזה הנדרש עד לשנת 2040…….הוחלט לבצע הליך מהיר זה לאור הדחיפות הקיימת בהגדלת הצבר התכנוני של תחנות מבוססות גז טבעי ולאור העובדה שהות”ל הינו הגוף היחיד שדה פקטו יכול לדון בתכניות להקמת תחנות בינוניות וגדולות מבוססות גז טבעי”.

בהחלטה עצמה מדובר ב”אישור תוכניות בסך כולל של 25,000 מ”ו [מגוואט] הנדרשים עד לשנת 2040 ובכללן 13,000 מ”ו ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לרבות באגירה. תוספת זו הינה מעבר לתוכניות המאושרות כיום”.

אלו הם היקפי ייצור חשמל בלתי סבירים בברור, פי 2 ממה שבאמת יידרש למשק הישראלי.

דוח מבקר המדינה האחרון מה-25 לאוקטובר 2017, דן בנושא זה וחושף כי המדינה מקימה תחנות כח הרבה מעבר לביקוש ואף מהיעדים שהיא בעצמה הגדירה, הכרוך בבזבוז של מאות מליוני שקלים.
מדוח המבקר: “מנתוני רשות החשמל עולה כי הרזרבה הזמינה בשנים 2015-2017 גבוהה מהנדרש, וגם בשנים 2018-2023 היא צפויה להיות גבוהה מהנדרש. כך, שיעור הרזרבה בשנים 2019-2020 עשוי להגיע לכ- 35% (בהנחה של 2.5% גידול בביקוש), בעוד שגודל הרזרבה שנקבע למשק עומד על 20% ….
החזקת רזרבה כרוכה בהוצאות, והן מתומחרות על ידי רשות החשמל. בשנת 2014 הסתכמו הוצאות אלה בכ-603 מיליון ש”ח, מהם עלות רזרבה עודפת של 1,950 מגה-ואט המסתכמת בכ-280 מיליון ש”ח.

כיום ובעתיד הקרוב ישראל איננה צריכה תחנות כוח נוספות לייצור חשמל. לישראל יש היום כושר ייצור חשמל קונבנציונלי (פחם וגז טבעי) עודף ביותר מ-30% משיא הביקוש, בעוד שנדרשת רזרבה של כ-20%.
יתרה מזאת, גם אם נקבל את ההנחה שצריך להקים תחנות כוח נוספות, לדוגמה, בגלל הגידול בצריכת החשמל השנתית, או השבתת תחנות הכוח הפחמיות הישנות בחדרה, אין צורך להקים במקומן תחנות כוח השורפות גז, אפשר וצריך להקים במקומן תחנות כוח סולאריות.

החלטה הממשלה שהתקבלה נכתבה ככל הנראה ביוזמת ובהכוונת יצרני החשמל הפרטיים, כדי לשרת את האינטרסים שלהם. מעידות על כך העובדות בשטח. כשנה לפני החלטת הממשלה, יזמים ויצרני חשמל פרטיים פעלו כדי להשיג ‘זיקה’ לקרקע במקומות שצוינו עבורם בהחלטת הממשלה. ונחתמו מספר הסכמים עוד קודם להחלטת הממשלה. לדוגמה, תאגיד אדלטק היה בדיונים עם רמת צבי עוד לפני מאי 2016, אור אנרגיות כוח (דליה) חתם הסכם עם מושב שדה יעקב ב- למארס 2017, שבועיים לפני החלטת הממשלה.

מעבר לסיבות שאינן ‘מחזיקות מים’ שניתנו ע”י משרדי הממשלה ושאול מרידור, כאן, כאן, וכאן, ייצור חשמל פרטי הוא ‘בוננזה מהסרטים’ מקור לרווחי עתק לבעלי תחנות הכוח הפרטיות על חשבון הציבור.

במאמר קצר זה אתמקד במספר נתונים המורים על שוד כספי הציבור והעברת הכספים ליצרני החשמל הפרטיים ולתאגידי הגז. דוגמה קשה ליחסי הון-שלטון שדוגמתה ראינו לאחרונה בפרשת בזק.

המקורות העיקריים הם הדוחות הכספיים של חברת החשמל לשנת 2016
https://www.iec.co.il/investors/DocLib1/year2016.pdf

תשקיף או.פי.סי אנרגיה בע”מ מ-1 לאוגוסט 2017
http://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1113001-1114000/P1113205-00.pdf

עלות ייצור החשמל בחברת החשמל

החלק של הגז הטבעי במכלול עלויות ייצור החשמל בחברת החשמל ב-2016 היה 17.62 אג’ לקוט”ש
(דוח חברת החשמל, סעיף 7.9.4, עמ’ 30).
להשוואה, העלות הממוצעת של הגז הטבעי לייצור קווט”ש בחברת או.פי.סי אנרגיה בע”מ היתה 13 אג’ לקוט”ש (תשקיף או.פי.סי עמ’ 259, 339).

החלק של הפחם במכלול עלויות ייצור החשמל בחברת החשמל ב-2016 היה 11.22 אג’ לקוט”ש
(דוח חברת החשמל, סעיף 7.9.4, עמ’ 30).

עלויות הדלקים היו כ-50% מסך עלויות הייצור (דוח חברת החשמל, חלק 2 סעיף 5, עמ’ 8 לדוחות). כלומר, ב-2016, אם כל החשמל היה מיוצר מגז טבעי, עלות ייצור החשמל בחברת החשמל היתה כ- 35 אג’ לקוט”ש.

עלות ייצור החשמל, כולל פחם, בחברת החשמל ב- 2016 היתה כ- 30.3 אג’ לקוט”ש.

עלות ייצור החשמל, בתחנת הכוח הפרטית של או.פי.סי ב- 2016 היתה כ- 28.8 אג’ לקוט”ש.

מחיר החשמל ששילמה חברת החשמל ליצרני החשמל הפרטיים.

“המחיר הממוצע ששילמה החברה לבעלי מתקני ייצור פרטיים בשנת 2016 (כולל מתקנים פוטו וולטאיים קטנים) היה כ – 48 אגורות לקוט”ש לעומת כ- 60 אגורות לקוט”ש בשנת 2015.
ירידה זו מוסברת בעיקרה על ידי עלייה בכמות האנרגיה הנמכרת ע”י יצרנים פרטיים (שהתעריף שלהם נמוך משמעותית בהשוואה לתעריף המשולם למתקנים פוטו-וולטאים) ביחס לכמות האנרגיה הנרכשת ומגמת ירידה בתעריף המשולם למתקנים פוטו-וולטאים. החשמל שנרכש מיצרנים פרטיים ומבעלי מתקנים פוטו-וולטאיים קטנים בשנת 2016 מהווה כ- 13% מהחשמל שסיפקה החברה בשנת 2016 לעומת כ- 8.7% מהחשמל שסיפקה החברה בשנת 2015.” (דוח חברת החשמל סעיף 7.4.2.3 עמ’ 19).

כלומר, ב-2016, חברת החשמל רכשה חשמל מיצרני החשמל הפרטיים במחיר הגבוה בכ- 50% מהמחיר שעולה לה לייצר חשמל, ובמחיר הגבוה כמעט פי 3 מהעלות השולית שלה לייצור חשמל מגז.

במצב זה אין זה פלא שיצרני החשמל הפרטיים (יח”פים) גורפים רווחי עתק.

מחיר הגז שחברת החשמל משלמת:המחיר הממוצע של הגז הטבעי לחברת החשמל בשנת 2016 היה 1,258 שקל לטון גז
(דוח חברת החשמל, סעיף 7.9.4, עמ’ 30).
חברת החשמל מציינת שטון גז מחושב לפי מקדם המרה של 52.4 יחידות MMBTU לטון. כלומר החברה שלמה 24 שקל ליחידת חום (MMBTU).
לפי מחיר דולר ממוצע בשנת 2016 של 3.84 שקל לדולר (בנק ישראל) הרי שמחיר הגז שחברת החשמל שלמה בשנת 2016 עמד על 6.25 דולר ליחידת חום. (כולל הוצאות הובלה לנתג”ז).

מחיר הגז שיצרני החשמל הפרטיים משלמים

יצרני החשמל הפרטיים שלמו בשנת 2016 כ- 4.7 דולר ליחידת חום למפיקי הגז (בפי הבאר).

http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Price/NGPrice32016.pdf
“מחיר הגז הממוצע של רותם [תחנת כוח פרטית של או.פי.סי אנרגיה בע”מ] עמד על 4.7 דולר ל-MMBTU בשנת 2016” (תשקיף או.פי.סי עמ’ 340).

עלות הולכת הגז בשנת 2016 היתה כ-0.26 דולר ליחידת חום (תשקיף או.פי.סי עמ’ 339).

מחירהגז שיצרני החשמל הפרטיים שלמו ב-2016, היה כ- 5 דולר ליחידת חום, (כולל הוצאות הולכה).

מחיר הגז לחברת החשמל בשנת 2016 היה גבוה בכ-25% ממחיר הגז ליצרני החשמל הפרטיים.

בתנאים אלו אין זה פלא שיצרני החשמל הפרטיים גורפים רווחי עתק.

תגובות
מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy