בג”ץ 4509/18: משגב נגד מנדלבליט ונתניהו


בג”ץ 4509/18: משגב נגד מנדלבליט ונתניהו
עתרתי הבוקר לבית המשפט העליון בבקשה שיורה ליועץ המשפטי להפסיק לפגוש ביחידות את ראש הממשלה החשוד בפלילים, או לחלופין שיימנע מכל מעורבות בחקירותיו. הנה העתירה במלואה

ראש הממשלה(משמאל) עם היועץ המשפטי לממשלה

נתניהו ומנדלבליט. פרקטיקה תמוהה, פסולה ובלתי סבירה בעלילאי־אף־פי

10.06.2018 10:58 עודכן ב: 11:03אורי משגב,הארץ

בית המשפט העליון בירושלים

בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

העותר:

אורי משגב

-נגד-

המשיבים:

היועץ המשפטי לממשלה, מר אביחי מנדלבליט
ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו

עתירה להוצאת צו דחוף על תנאי/ צו ביניים

“כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין – אפילו בחדרי חדרים אסור”

            (תלמוד בבלי, מסכת שבת סד ע”ב)

בקשה להוצאת צו דחוף על תנאי/ צו ביניים

1. אבקש בזאת מבית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, להוציא בדחיפות צו על תנאי המורה ליועץ המשפטי לממשלה, מר אביחי מנדלבליט (משיב 1), לנמק מדוע לא יפסיק להיפגש ביחידות עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו (משיב 2) – כל עוד מתקיימות בעניינו של משיב 2 חקירות פליליות ו/או מונחים לפתחו של משיב 1 תיקי חקירה פתוחים בנוגע למשיב 2 שבהם עליו לקבל החלטות. לחלופין, במידה ומשיב 1 יודיע לבית המשפט שבכוונתו להמשיך להיפגש ביחידות עם משיב 2, אבקש מבית המשפט להורות לו לנמק מדוע לא ימשוך את ידיו מכל מעורבות וטיפול בתיקי החקירה של משיב 2.
2. במקביל, אבקש מבית המשפט להוציא צו ביניים ולפיו לא יורשה משיב 1 להמשיך ולהיפגש ביחידות עם משיב 2 עד לקיום דיון בעניין בבית המשפט וקבלת החלטה.

תמצית

3. עניינה של עתירה זו בפרקטיקה מקצועית שלפיה מקיים משיב 1 במסגרת עבודתו שגרת פגישות אישיות עם משיב 2. על פי הודאת משרד המשפטים, חלק מפגישות אלו מתנהלות ביחידות (בשפה מדוברת: “בארבע עיניים”). פרקטיקה זו המשיכה להתקיים כסדרה גם לאחר שהחלה בדיקה משטרתית ראשונה בעניינו של משיב 2 בחודש מאי 2016, ומשיב 1 לא ראה לנכון להפסיקה גם משהפכה הבדיקה לחקירה פלילית ובהמשך נפתחו חקירות משטרה נוספות שבהן משיב 2 הוא בגדר חשוד.
4. בהתבסס על לוח הפגישות הרשמי שמפרסם מעת לעת משיב 1 באמצעות משרד המשפטים, בדקתי ומצאתי כי בפרק הזמן שעבר בין תחילת הבדיקה המשטרתית בחודש מאי 2016 ועד לסוף חודש ינואר 2018 (המועד האחרון שלגבי התפרסם עד כה לוח הפגישות של משיב 1), נועדו המשיבים 1 ו-2 לפגישות אישיות לא פחות מ-74 פעמים. בניכוי פרקי הזמן שבהם שוהה משיב 2 בחו”ל, מדובר בקירוב בתדירות של פגישה שבועית.

משרד המשפטים אישר בתגובה לשאלותיי כי חלק מהפגישות אף התקיים בארבע עיניים, אך סירב לפרט את מספרן המדויק.

5. מתוקף הגדרת תפקידו בחוק חובש משיב 1 שני כובעים מקצועיים; אחד מהם מוגדר כראש התביעה הכללית בישראל. למותר לציין כי פרקטיקה שבה פוגש דרך קבע ראש התביעה הכללית ביחידות חשוד מרכזי בשורת עבירות פליליות חמורות הינה תמוהה, פסולה, בלתי סבירה בעליל ומעלה שורת שאלות קשות לגבי השפעה אפשרית של פגישות אלו על התנהלות החקירות כמו גם על טיב ואופי קבלת ההחלטות של משיב 1 בעניינו של משיב 2.
6. יתרה מזאת, לפתחו של משיב 1 מונח מיום כניסתו לתפקיד (בחודש ינואר 2016) גם תיק החקירה הידוע בכינויו “פרשת המעונות”, שהחשודה המרכזית בו הינה הגברת שרה נתניהו, רעייתו של משיב 2. במסגרת עבודתו היה על משיב 1 ללוות את החקירה, לקבל לידיו את סיכומי המשטרה ולהחליט האם להעמידה לדין ובאלו סעיפי אישום. משיב 1 אף עמד על זכותו לקיים בעצמו לנאשמת את השימוע בחודש ינואר 2018 (ר’ תשובת המדינה בבג”ץ 88/18, משגב נגד היועץ המשפטי לממשלה ושרה נתניהו), וממשיך גם אחרי השימוע ובטרם קיבל החלטה סופית לנהל בעצמו מגעים בתיק מול באי כוחה של הנאשמת.
7. על רקע זה, ולאחר התעלמות גורפת של משיב 1 מתהיות ומחאות בנושא, כמו גם מפרסומים עיתונאיים שלי ושל אחרים, פניתי ביום ה-27.05.18 במכתב רשמי למשיב 1 וביקשתי ממנו מפורשות לחדול מלהיפגש ביחידות עם משיב 2 כל עוד מתנהלים בעניינו תיקי חקירה, או לחלופין להודיע כי הוא מושך את ידיו מכל מעורבות וטיפול בתיקים אלו. משיב 1, למרות היותו עובד מדינה ומשרת ציבור שאמור להשיב לפניות של אזרחים בנושאים הקשורים לעבודתו, נמנע מכל התייחסות לבקשתי.
8. אציין בפני בית המשפט כי משיב 1 פסל את עצמו בעבר ביוזמתו מטיפול משפטי בשלושה מקרים שבהם התעורר אצלו חשש לניגוד עניינים על סמך היכרות אישית, כולל היכרות שנרקמה במהלך עבודתו בלשכת ראש הממשלה – אך נמנע לעשות כך בתיקי החקירה של משיב 2. בית המשפט כבר נדרש לנושא זה בעתירות קודמות, והחליט כי אינו רואה מקום להתערב בשיקול דעתו של משיב 1 בנושא זה. עם זאת, כאן לא מדובר בעצם מעורבותו המקצועית בתיקי החקירה נגד משיב 2 – אלא בקיום שגרת פגישות אישיות איתו, לעתים בארבע עיניים. הדעת נותנת שראוי היה, ולו למראית עין, להימנע מפגישות כאלו בין ראש התביעה הכללית לחשוד בפלילים הנושא בתפקיד ציבורי שאין רם וחשוב ממנו במדינת ישראל. לתחושתי, הרווחת מאוד גם בציבור ונתמכת בתגובות של המוני אזרחים, בחירתו של משיב 1 להמשיך ולהיפגש ביחידות עם משיב 2 גורמת לפגיעה קשה בעיקרון השוויון בפני החוק, מערערת את האמון בשלטון החוק ובעומדים בראש מערכת אכיפת החוק, וממילא חותרת תחת מעמדה של מדינת ישראל כמדינת חוק שעקרונות הצדק וההיגיון ניצבים כנר לרגליה.
9. לאור זאת, ולאחר שמיציתי את כל ההליכים שהיו בידי, אבקש מבית המשפט הנכבד להורות למשיב 1 לנמק מדוע לא יחדל לאלתר מלהיפגש ביחידות עם משיב 2, או לחלופין להורות לו לנמק מדוע לא יימנע מהמשך טיפול וקבלת החלטות בתיקי החקירה בעניינו של משיב 2 כל עוד הוא עומד על זכותו להמשיך ולהיפגש עמו ביחידות.
במקביל, אבקש מבית המשפט הנכבד להוציא צו ביניים שבמסגרתו לא יתאפשר למשיב 1 לקיים פגישות בארבע עיניים עם משיב 2 עד לקיום דיון מקיף וממצה בנושא בבית המשפט.

זכות העמידה

10. הנני עותר לבית המשפט כאזרח פרטי, החרד לחוסנה של ישראל כמדינת חוק. בעשותי כן, אני ממלא תפקיד של עותר ציבורי, המייצג אינטרס ציבורי ראשון במעלה.
מבחינה זו, אני מבקש לאפשר לבית המשפט בשבתו כבג”צ למלא את ייעודו הטהור והבסיסי ביותר – היכל הצדק, שדלתו פתוחה בפני כל. מסיבה זו גם בחרתי לכתוב את העתירה בעצמי, ולבוא בשערי בית המשפט כשאינני מיוצג בידי עורך דין.

העותר

11. הנני בן 44, יליד קיבוץ חפציבה ותושב יפו, נשוי ואב לארבעה. שירתי כקצין בצה”ל, השלמתי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, וב-19 השנים האחרונות אני עובד כעיתונאי פעיל וכמרצה בתחומי ידע שונים. מקום עבודתי הנוכחי הוא עיתון “הארץ”, שבמסגרתו גם פרסמתי מספר רב של מאמרים בעניין תיקי החקירה של משיב 2 ורעייתו ואופן הטיפול המשפטי בהם. אני רואה בעצמי אזרח מודאג ומעורב פוליטית, פטריוט ישראלי החרד לדמותה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית אבל חדור אמונה ביכולתה להמשיך לתפקד ככזו ולגבור על סכנות השחיתות וההשחתה המאיימות עליה.

העובדות

12. משיב 2 מכהן ברציפות כראש ממשלת ישראל מאז שנת 2009, והחל את כהונתו הנוכחית לאחר הבחירות הכלליות שהתקיימו בחודש מארס 2015. משיב 1 כיהן כמזכיר ממשלתו הקודמת של משיב 2, והחל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה בחודש ינואר 2016, לאחר שעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון על סמך חשש לניגוד עניינים לאור תפקידו הקודם נדחו.
13. משיב 2 חשוד במעורבות פלילית בשלושה תיקי חקירה: תיק 1000 (“פרשת המתנות”), תיק 2000 (“פרשת מוזס”) ותיק 4000 (“פרשת בזק-וואלה”). בתיקים אלו נעצרו ונחקרו גם כמה מהבולטים שבמקורבי משיב 2, ושלושה מהם גם גויסו כעדי מדינה (מר הרי ארו, מר שלמה פילבר ומר ניר חפץ). בתיק 2000 נחקרה באזהרה גם שרה נתניהו, רעייתו של משיב 2. בתיק 4000 נחקרו גם רעייתו של משיב 2 וגם בנו, יאיר נתניהו. שלושת תיקי החקירה שהוזכרו לעיל נפתחו במהלך כהונתו של משיב 1, ומתוקף תפקידו הוא מוביל מאז את הטיפול המשפטי בהם.
14. במקביל, מנהלת משטרת ישראל בליוויו והנחייתו של משיב 1 ופרקליטות המדינה גם את תיק החקירה הידוע כתיק 3000 (“פרשת הצוללות-ספינות”). בתיק זה נחקרים חשדות חמורים לגבי עסקאות הצטיידות ביטחונית מול מספנת “טיסנקרופ הגרמנית” והסתעפויות שונות שלהן. עסקאות אלו קודמו ביוזמתו ובלחצו של משיב 2, ובמהלך החקירה נחקרו ונעצרו בין השאר מקורביו של משיב 2, עורכי הדין דויד שמרון ויצחק מולכו – שהנם קרובי משפחתו ועוסקים מזה שנים בייצוג משפטי שלו ובביצוע שליחויות מדיניות ופוליטיות עבורו. משיב 1 הבהיר במספר הזדמנויות כי משיב 2 אינו חשוד בפלילים בפרשה זו.
15. משיב 1 גם מוביל מיום כניסתו לתפקיד את הטיפול המשפטי בתיק החקירה הידוע כ”פרשת המעונות”, ובו חשודה הגברת שרה נתניהו, רעייתו של משיב 2, בפלילים. תיק זה הכיל במקור שבעה אישומים שונים שנבדקו על ידי מבקר המדינה ומשטרת ישראל. חמישה מהם הועברו בתום החקירה למשיב 1 עם חוות דעת שלפיה נמצאה תשתית ראייתית להעמדתה לדין של הגברת נתניהו. משיב 1, מסיבות שעד כה הוא מסרב לפרסם בציבור, בחר לסגור ארבעה מחמשת האישומים, ובאישום בודד להעמיד לדין את הגברת נתניהו בכפוף לשימוע. שימוע זה התקיים בפניו של משיב 1 ביום 17 בינואר 2018 ומאז טרם התקבלה בו החלטה, בעוד משיב 1 מקיים מגעים שונים מול באי כוחה של הנאשמת.
16. ביוזמה ראויה לשבח של שקיפות, מפרסם משיב 1 מדי כמה חודשים, באמצעות משרד המשפטים, את לוח פגישות העבודה המלא שלו. הלוח מתפרסם בציבור בשיהוי של מספר חודשים. החודש האחרון שקיים מידע לגביו הוא ינואר 2018.
17. הבדיקה המשטרתית הראשונה בעניינו של משיב 2 החלה בחודש מאי 2016. בדיקה מדוקדקת שערכתי העלתה כי מאז ועד לסוף חודש ינואר 2018 התקיימו 74 פגישות אישיות בין משיב 1 למשיב 2. בניכוי פרקי הזמן שבהם שוהה משיב 2 בחו”ל לצורך עבודתו, מדובר בקירוב בתדירות של פגישה שבועית. למען הסר ספק: מספר הפגישות שצוין לעיל אינו כולל ישיבות ממשלה ודיונים מקצועיים שונים בהובלת משיב 2 שבהם לוקח חלק משיב 1 מתוקף תפקידו, אלא פגישות אישיות.
18. בתשובה לפנייתי בחודש פברואר 2018, מסר משרד המשפטים כי “ככלל, מתקיימות פגישות עבודה שבועיות של היועץ המשפטי לממשלה עם ראש הממשלה. פגישות אלו עוסקות בנושאי ייעוץ משפטי לממשלה, כפי שמתחייב מתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, ואין שום קושי בקיומן”.
19. שבתי ופניתי למשרד המשפטים, ושאלתי האם הפגישות מתקיימות בנוכחות אנשים נוספים מלבד המשיבים 1 ו-2, האם הן מתועדות והאם נרשם פרוטוקול מסודר לגבי הנאמר בהן. בתגובה נמסר לי כי “הפגישות נערכות בחלקן בארבע עיניים ובחלקן בהשתתפות גורמים נוספים, לפי מהות הנושא. נערכת תרשומת ביחס לסיכומים של הנושאים הנדונים”.
20. המשכתי ושאלתי את משרד המשפטים: אם הפגישות נערכות בארבע עיניים, מי מקיים תרשומת? בתגובה נמסר לי: “אחרי כל פגישת עבודה, מתנהלת תרשומת של הסיכום ביחס לכל נושא שנדון, באמצעות צוותו של היועץ”.
21. ביחס לטענה זו אבקש לטעון בפני בית המשפט שמכיוון שעל פי הלו”ז של משיב 1 מדובר בפגישות שאורכן כשעה, הרי שאין אפשרות סבירה למשיב 1 לנצור בזיכרונו במדויק ובאופן מלא את כל הנאמר בפגישה כדי למסור אחריה תוכן זה לצוותו לשם ביצוע תרשומת.
22. למיטב ידיעתי, ממשיכה שגרת פגישות זו להתקיים גם מאז חודש פברואר 2018 – שבמהלכו הגישה המשטרה למשיב 1 את סיכומיה בתיקים 1000 ו-2000 ובהם הצהרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין של משיב 2 בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. ביום ה-22.05.18, בתגובה לפנייה של התנועה לאיכות השלטון, אף אישר משרד המשפטים במכתב רשמי שהפגישות ממשיכות להתקיים במתכונתן הרגילה ואין כוונה להפסיקן (“איננו מוצאים כל עילה לשינוי מצב הדברים הנוכחי”).
23. באותו מכתב תגובה, שניסח עו”ד ד”ר גיל לימון, עוזר בכיר למשיב 1, שבה ונוסחה טענה שנמסרה בנוסחים שונים גם בתגובה לפניותיי בנושא כעיתונאי, ולפיה מדובר ב”פגישות עבודה, המתקיימות מדי שבוע ועוסקות בנושאים משפטיים מגוונים הנמצאים על סדר היום של ממשלת ישראל (למותר לציין, שבפגישות אלו לא נדונים נושאים הנוגעים לחקירות פליליות בהן ראש הממשלה הינו חשוד)”.
24. ביחס לטענה הראשונה אבקש לטעון בפני בית המשפט שאם אכן מדובר בפגישות עבודה העוסקות בנושאים משפטיים מגוונים, אין שום סיבה לקיימן ביחידות. להפך: הדעת נותנת שנוכחותם בפגישות של גורמים מקצועיים במשרד המשפטים תביא תועלת לטיפול באותם נושאים.
25. ביחס לטענה השנייה, אבקש להביא שתי דוגמאות שהתפרסמו ברבים ומעלות חשש כי הפגישות כן גולשות לעיסוק בחקירותיו של משיב 2.
א. בכתבה שפרסם שוקי שדה ב”דה מרקר” בחודש ינואר 2017 (נספח א’) דווח שמשיב 1 דיווח למשיב 2 על החלטתו לפתוח נגדו בחקירה בתיק 1000 במהלך פגישה אישית ביניהם. בכתבה צוטט מקורב למשיב 1 באומרו: “העדכון שקיבל נתניהו היה בתיאום עם המשטרה… מנדלבליט ונתניהו נפגשו בארבע עיניים ובמהלך הפגישה הודיע היועץ לראש הממשלה על החלטתו”.
אבקש להבהיר לבית המשפט שבתחקיר מקדים לקראת עתירה זו וידאתי את אמיתות המידע שהובא לעיל ואת אמינות המקור (לא אוכל להיכנס לפירוט עקב חיסיון מקורות עיתונאיים). מדובר בפגישה שהתקיימה בארבע עיניים בין המשיבים 1 ו-2 ביום 12.12.2016, ומופיעה בלוח הפגישות לחודש זה שקיים היועץ. למידע אודות הכוונה להפוך את הבדיקה לחקירה ובמסגרתה לחקור את משיב 2 נחשף הציבור רק שבועיים מאוחר יותר, באמצעות ידיעות שהתפרסמו בתקשורת.
ב. בידיעה ששודרה בחדשות 2 ביום 30.12.2016 (נספח ב’) נמסרו פרטים נוספים לגבי אותה פגישה שבה עדכן משיב 1 את משיב 2 על ההחלטה לפתוח נגדו בחקירה: “בפגישה אמר מנדלבליט לנתניהו שהוא הורה לפתוח נגדו בחקירה, ובקרוב יתאמו אתו מועד לחקירה. נתניהו, מצדו, ביקש לדחות את מועד החקירה לפחות ב-48 שעות בגלל נסיעתו הצפויה לקזחסטן… מנדלבליט אמר לו בנושא כי ‘לא אעשה לך את מה שעשו לאולמרט'”.
26. מכיוון שמשיב 1 טוען כי לאחר הפגישות באישיות עם משיב 2 הוא מנהל באמצעות צוותו תרשומת ופרוטוקול, ראוי כי הפרוטוקול שנרשם לפגישה המדוברת (12.12.2016) יוצג בידי משיב 1 בפני בית המשפט – כמו גם הפרוטוקולים לגבי שאר הפגישות בארבע עיניים, וכך ניתן יהיה לבחון האם אכן לא נדונים בפגישות אלו עניינים משפטיים הקשורים לתיקי החקירה של משיב 2.
27. בחודש יולי 2016, לאחר התחלת הבדיקה בעניינו של ראש הממשלה, הופיע משיב 1 בפני ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת והצהיר: “לא קל לי, כראש התביעה שמנהלת בדיקה נגד ראש הממשלה, לנהל עמו יחסי עבודה הדורשים התייעצויות תכופות, לעתים בארבע עיניים. לא הכי קל לי ולא נוח לשבת עם ראש הממשלה בפגישות עבודה שעוסקות בייעוץ המשפטי. עכשיו, כשיש בדיקה בעניינו ואני לא יכול לדבר איתו והוא לא שואל אותי. אבל עדיין אנחנו בקשר. זו שאלה של מקצועיות – וצריך לסמוך עלי שאעשה את ההפרדה”.
28. ביחס לטענה זו אבקש להציג בפני בית המשפט מובאה ממסמך רשמי (מס: 004-99-2015-009158) שחיבר קודמו של משיב 1 בתפקיד, מר יהודה וינשטיין, ונשלח ביום 20.05.2015 ללשכתו של משיב 2, תחת הכותרת: “הנדון: השלכות ממצאי החקירה הפלילית בדבר מעורבותו של האלוף (במיל’) אביחי מנדלבליט ב”פרשת הרפז’ על המשך כהונתו בתפקיד מזכיר הממשלה” (נספח ג’).
במסמך זה דן מר וינשטיין בהתנהלותו של משיב 2 כפ”צר אל מול הרמטכ”ל גבי אשכנזי וראש לשכתו ארז וינר, לאור ממצאי חקירת משטרה שנפתחה בפרשת הרפז. להלן ציטוט של סעיף 11: “בעוד בעדותו בפני מבקר המדינה מסר מנדלבליט כי זמן קצר לאחר פרסום המסמך ביקש מאשכנזי ומווינר לא לשוחח איתו על אודות הפרשה נוכח האפשרות המסתברת כי יידרש לטיפול מהותי בתיק, ממצאי החקירה העלו כי מנדלבליט שוחח עם השניים אודות החקירה ואף עדכן אותם בנוגע לישיבות שהתקיימו בלשכתו בעניינה. זאת, בידיעה כי השניים מעורבים בפרשה, גם אם לא היו בגדר חשודים באותו השלב. בנוסף, בעוד בדיווחו לאנשי מבקר המדינה ציין מנדלבליט כי אשכנזי לא שאל אותו על אודות החקירה, ממצאי החקירה העלו כי אשכנזי שאל את מנדלבליט שאלות רבות על אודות החקירה וגילה בה עניין אישי מיוחד”.
29. אין בכוונתי לטעון חלילה כי משיב 1 שיקר לוועדת חוק, חוקה ומשפט בהופיעו לפניה – רק להציע שלאור מכלול הנסיבות שפורט לעיל, בצירוף עם העבר העגום של פרשת הרפז, ראוי היה כי משיב 1 יימנע מלפגוש ביחידות את משיב 2, ולו לשם מראית עין.

30. לפני סיום הפרק העובדתי בעתירה זו, אבקש להציג בפני בית המשפט מספר דוגמאות מטרידות לכאורה ביחס לסמיכות שבין מועדי הפגישות האישיות של משיב 1 למשיב 2 לבין התפתחויות משפטיות שונות בענייניהם של משיב 2 ורעייתו. אבקש להדגיש מראש כי בהעדר מידע נוסף, מדובר בהקשרים נסיבתיים בלבד – אולם בכוחם להבהיר עד כמה רגיש מצב העניינים הנוכחי ומדוע היה ראוי להימנע מלהעמיס עליו גם פגישות אישיות בין המשיבים, ולו למראית עין.
א. ביום 10.07.2016, בשעת ערב, עדכן לראשונה משיב 1 את הציבור בנוגע להתחלת בדיקה משטרתית בעניינו של משיב 2. מוקדם יותר באותו יום נועדו השניים לפגישה אישית.
ב. ביום 23.11.2016, בתום דיון בלשכתו, הודיע משיב 1 על התחלת בדיקה משטרתית בפרשת הצוללות. מוקדם יותר באותו יום נועדו משיבים 1 ו-2 לפגישה אישית.
ג. ביום ה-03.08.2017 הוצא צו איסור פרסום לגבי פרטי המו”מ עם מר ארי הרו על הפיכתו לעד מדינה בתיקים 1000 ו-2000, וגם נמסר רשמית לציבור כי החשדות ביחס למשיב 2 בתיקים אלו הינם לשוחד, מרמה והפרת אמונים. באותו יום נפגשו המשיבים 1 ו-2 לפגישת עבודה. למחרת חתם הרו על הסכם עד מדינה.
ד. ביום 07.08.2017 דווח בתקשורת כי משיב 1 צפוי להודיע בהקדם על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד רעיית משיב 2, באשמת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מידע שהתברר כמדויקת). באותו יום נועדו משיבים 1 ו-2 לפגישה אישית.
ה. ביום ה-31.08.2017 נחקר בלונדון מר ארנון מילצ’ן בפעם השלישית ביחס למעורבותו בתיק 1000. באותו יום נפגשו המשיבים 1 ו-2 לפגישה אישית. שלושה ימים בלבד אחר כך נפגשו המשיבים 1 ו-2 שוב לפגישה אישית, תוך חריגה מהרגלם להיפגש בתדירות של אחת לשבוע. באותו יום פגש משיב 1 גם את היועץ המשפטי של המשטרה לפגישת עבודה.
ו. בין הימים 05.11.17 ל-08.11.17 נחקרו בפרשת הצוללות מדי יום עו”ד דוד שמרון ועו”ד יצחק מולכו, מקורביו ובאי כוחו של משיב 2. ביום ה-07.11.2017 נועדו המשיבים 1 ו-2 לפגישה אישית. ביום ה-09.11.2017 נחקר במשטרה משיב 2.
ז. ביום ה-06.12.2017 נועדו משיבים 1 ו-2 בשעה 09:30 בבוקר. בשעה 14:30 הוביל משיב 1 בלשכתו דיון בנוגע לבג”ץ 8451/16, שהגיש עו”ד שחר בן-מאיר נגד משיב 2 ואחרים, ובו דרישה שמשיב 2 ישלם מס בגין הוצאות המדינה על המעון הפרטי של משפחתו בקיסריה.
ח. ביום ה-13.12.2017 נועדו משיבים 1 ו-2 לפגישה אישית. ביום ה-15.12.2017 נחקר במשטרה משיב 2.
ט. ביום ה-20.12.2017 נועד משיב 1 עם מפכ”ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך, לפגישת עבודה. פגישה זו הסתיימה סמוך לשעה 16:30. באותו היום בשעה 18:00 נועדו משיבים 1 ו-2 לפגישה אישית.

31. אבקש להזכיר את מה שהוא אולי המובן מאליו: משיב 1 הינו היועץ המשפטי לממשלה ולא היועץ המשפטי לראש הממשלה. לשם חידוד ההבחנה, אציין בפני מספר דוגמאות עבר שמהן עולה כי פגישות בארבע עיניים בין היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה אינן חיוניות ואינן נחוצות.
א. היועץ המשפטי לממשלת רבין, פרופסור מיכאל בן יאיר, טען בתגובה לפרסומיי העיתונאיים בנושא כי הוא “מתקשה להבין מדוע יש צורך בפגישות כאלה” וכי “הדבר אינו תקין ואינו מקובל”.
ב. ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד ברק, העיד באוזני בשיחה אישית כי מעולם לא פגש ביחידות במהלך כהונתו את היועץ המשפטי לממשלתו, מר אליקים רובינשטיין, לצורך פגישת עבודה.
ג. היועץ המשפטי לממשלת אולמרט, מר מני מזוז, כיום שופט בית המשפט העליון, סירב בשלב מסוים במהלך כהונתו אפילו לקחת חלק בישיבות הממשלה לאור ההתפתחויות בחקירת העומד בראשה – לא כל שכן להיפגש עמו ביחידות.

הטענות

32. פרקטיקה שבה פוגש דרך קבע ראש התביעה הכללית ביחידות חשוד מרכזי בשורת עבירות פליליות חמורות הינה תמוהה, פסולה, בלתי סבירה בעליל ומעלה שורת שאלות קשות לגבי השפעה אפשרית של פגישות אלו על התנהלות החקירות כמו גם על טיב ואופי קבלת ההחלטות של משיב 1 בענייניהם המשפטיים של משיב 2 ושל רעייתו.

33. פגישות בארבע עיניים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין ראש הממשלה אינן חיוניות ולא היו נהוגות בעבר. ניתן לקיימן בנוכחות משתתפים נוספים, לתעדן ולקיים במהלכן רישום פרוטוקול מקיף ומפורט.
34. ודאי שמרגע שהפכו ראש הממשלה, בני משפחתו, מקורביו ובאי כוחו לחשודים בפלילים בשורת תיקי חקירה שונים – מתחייב כי ראש התביעה הכללית יחדל להיפגש עמו ביחידות, ולו למראית עין.
35. בפני משיב 1, שהתוודה בעצמו על הקושי הטמון בפגישותיו האישיות עם משיב 2, קיים פתרון פשוט, חוקי, מתבקש מכל היבט משפטי וציבורי וקל לביצוע – לצרף לפגישות אלו, המוגדרות כפגישות עבודה, משתתפים נוספים ולהפסיק לפגוש את משיב 2 ביחידות.
36. באם מסיבה כלשהי אין ביכולתו של משיב 1 לוותר על פגישות בארבע עיניים עם משיב 2, עומדת בפניו האפשרות למשוך את ידיו מכל מעורבות משפטית בתיקי החקירה של משיב 2, בני משפחתו ומקורביו.
37. המשך המצב הקיים, שבו פוסח משיב 1 על שני הסעיפים, מעלה חשש לפגיעה בניהול החקירות השונות שבהן חשודים בפלילים משיב 2 ורעייתו, על איכות הטיפול המשפטי בתיקי החקירה ובמהלכים הנדרשים בעקבותיהם – ובמקביל מערער את אמון הציבור בשלטון החוק, בעיקרון השוויון בפני החוק ובעומדים בראש מערכת אכיפת החוק.

מיצוי הליכים

38. ביום ה-24.05.18 פניתי במכתב רשמי למשיב 1 (נספח ד’) וביקשתי ממנו מפורשות לחדול מלהיפגש ביחידות עם משיב 2 כל עוד מתנהלים בעניינו תיקי חקירה, או לחלופין להודיע כי הוא מושך את ידיו מכל מעורבות וטיפול בתיקים אלו. אישור מלשכת משיב 1 על קבלת מכתב זה התקבל אצלי מהמערכת המקוונת של משרד המשפטים. ביום ה-27.05.2018 פרסמתי את המכתב, כלשונו ובהבלטה, באתר האינטרנט של “הארץ” – וזאת כדי לוודא מעבר לכל ספק שתוכנו של המכתב יגיע אל משיב 1 וייוודע ברבים.
39. עד היום נמנע משיב 1 נמנע מכל התייחסות לבקשתי. כידוע, על פי המצב המשפטי-חוקתי במדינת ישראל, משיב 1 אינו כפוף למעשה לפיקוח וביקורת של רשות כלשהי מלבד בית המשפט העליון. לפיכך, ולאור הדחיפות המיוחדת הנובעת מחידושן הצפוי בקרוב של חקירות משיב 2, אני מממש בלב כבד אך מתוך שכנוע פנימי עמוק את זכותי לעתור לבית המשפט בבקשה לעשיית צדק והחזרת מידות הסבירות וההיגיון למקומן הראוי.

לסיום

40. לאור כל הטעמים שפורטו לעיל, אבקש שבית המשפט הנכבד יוציא צו על תנאי כמפורט בפתיחת העתירה, ויורה למשיב 1 לנמק בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר מדוע לא יפסיק להיפגש ביחידות עם משיב 2 – כל עוד מתקיימות בעניינו של משיב 2 חקירות פליליות ו/או מונחים לפתחו של משיב 1 תיקי חקירה פתוחים בנוגע למשיב 2 שבהם עליו לקבל החלטות. לחלופין, במידה ומשיב 1 יודיע לבית המשפט שבכוונתו להמשיך להיפגש ביחידות עם משיב 2, אבקש מבית המשפט להורות לו לנמק מדוע לא ימשוך את ידיו מכל מעורבות וטיפול בתיקי החקירה של משיב 2.
41. במקביל, אבקש מבית המשפט להוציא צו ביניים ולפיו לא יורשה משיב 1 להמשיך ולהיפגש ביחידות עם משיב 2 עד לקיום דיון בעניין בבית המשפט וקבלת החלטה.
42. לתחושתי, עקרונות הצדק הטבעי, השוויון בפני החוק וההיגיון הפשוט מחייבים היענות לבקשה זו.קיים פתרון פשוט וחוקי לתמונת המצב המטרידה שתוארה כאן, גם אם כדי להגיע אליו נחוצה אמירה משפטית וערכית ברורה.

לידיעה המלאה

תגובות
מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy