.לא יותר ייצוא של גז מישראל אלא אך ורק לאחר שתוכחנה בפועל )!( כמויות גז, מעבר לרזרבה הלאומית .


המלצות
1 .על מדינת ישראל להגדיר ובהקדם כמות גז שתבטיח ימ”ח גז לאומי שיספק את מלוא
תצרוכת המדינה למינימום של ארבעים שנה.
2 .לא יותר ייצוא של גז מישראל אלא אך ורק לאחר שתוכחנה בפועל )!( כמויות גז, מעבר
לרזרבה הלאומית שנקבעה כנ”ל.
3 .מאגרי תמר ולויתן ישמשו כימ”ח הלאומי ויזכו למתקנים וצנרות שיבטיחו יתירות ברמה
המרבית לצורך אבטחת אספקת גז סדירה.
בדאגת אמת ובכבוד רב,
יוסי לנגוצקי )אל”מ, דימ.(

שלום רב,
במצורף שלושה מסמכים:
1 .מכתב לועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז – 3 עמ’
2 .נספח א’ – מסמך לועדת הכלכלה של הכנסת מיום 15.12.7
3 .נספח ב’ – מאמר בעיתון “הארץ” מיום 18.1.17.

לכבוד
הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה
בנושא משק הגז הטבעי בישראל
אשר אומצו בהחלטת הממשלה 442 מיום 23 ביוני 2013
כבוד חברי הוועדה,
מאז ראשית שנות הששים של המאה הקודמת. אני עוסק בחיפושי נפט וגז, זאת להוציא 10 שנים
בהם שירתי בצה”ל ) 1979-1969 . )במהלך השנים עמדתי בראש מספר חברות לחיפושי נפט בארץ
ובחו”ל. ואף הולכתי לשתי תגליות, האחת שדה נפט ימי במדף היבשת שמצפון לקובה והשנייה בים
התיכון העמוק הישראלי: שדות תמר ודלית.
כמי שהשקיע את מיטב שנותיו בחיפושי נפט בישראל וכמי שהיה מפקד בצה”ל )”עיטור המופת”(
ושותף בכיר לנושאי ההתרעה האסטרטגית למלחמה, )”פרס ביטחון ישראל” -אישי- “פרס ביטחון
ישראל ” יחידתי ( אני מודאג מאד ממדיניות המדינה בנושא השימושים העתידיים של הגז שהתגלה
בים התיכון הישראלי.
ימ”ח הגז הלאומי
לתפיסתי חייבת המדינה , ראש וראשונה, להגדיר את טווח השנים שעבורן היא מחויבת לשמור
מכל משמר על מכסות גז, שתבטחנה ביטחון אנרגטי, באותו טווח זמנים, לעם היושב בציון.
זאת חייבת להיות אבן הפינה לבחינת נושא השימושים בגז המוכח שמצוי כיום בידינו.
על מנת לחדד את משמעות האמור לעיל הריני משתמש במונח: ימ”ח, שמשמעותו כידוע מחסן
שאמור לשמש את היחידות אף וגם בעתות חירום.
אחריות כבדה ביותר מוטלת על המדינה, להבטיח כי תעמודנה למדינה כמויות גז לאורך פרק זמן
מרבי תוך הימנעות מהגררות לרווח כלכלי מהיר ומהשלמה עם דרישת חברות חיפושי הנפט
שביטחון ישראל אינו מצוי כידוע בראש דאגתם. חובתי להתריע כי משמעות הפגיעה בימ”ח הגז
הלאומי עלולה להסתיים בכאוס בעתיד.
מניסיוני במלחמות ישראל הריני מעיד על חוסרים משמעותיים באמצעי לחימה חיוניים שנתגלו
במהלכן, על כל המשתמע מכך, מכיוון שמקבלי ההחלטות, בדרגים הגבוהים ביותר, לא הקפידו על
עקרון הברזל של קיום מלאים בהנחות מחמירות ביותר. לצעירים שביניכם אזכיר כי אלמלא
“רכבת אווירית” מסיבית מארה”ב שהטיסה במהלך מלחמת יום-כיפור ארצה מערומי תחמושת
ונשק חיוני לצה”ל היה מצבנו חמור ביותר.
2
תשומת לבכם לדברים שהשמיע בנידון מר ג’ון הופמייסטר, נשיא )לשעבר( של חברת הנפט הענקית
SHELL ב”כנס הרצליה 2015 כמו גם בראיונות נוספים בהם חזר והזהיר את מדינת ישראל שלא
לייצא גז כל עוד לא תוכחנה בפועל כמויות גז נוספות מעבר לרזרבה לאומית לתקופה של 40-50
שנה. הופמייסטר התריע, ובצדק, על חוסר היכולת לחזות מצבים גיאופוליטים, בטווחים
הרחוקים, ועל החשש מההשלכה החמורה של ייצוא גז על רמת הביטחון האנרגטי של מדינת
ישראל. דבריו של הופמייסטר, הינם קריאת אזהרה לנהוג בשכל ישר וב”אחריות האיכר למשפחתו
ולביתו”.
חוששני שסופה של ההחלטה לאפשר ייצוא גז, מתוך מה שיוגדר כמחסני חירום הגז הלאומיים,
עלול להסתיים בעתיד בשבר ומכה קשה למדינת ישראל.
על רזרבות הגז האפשריות
אשר לאי הוודאות בדבר רזרבות הגז שטרם אותרו בים התיכון הישראלי, אומר כי חובה עלינו
להיות זהירים ביותר . לאור ניסיון של חמישים שנה בנושא אמליץ על ספקנות בריאה באשר
להערכות יועצים למיניהם
שטח הים התיכון הכלכלי של ישראל זכה ללימוד מקיף, כולל ע”י שתי חברות דגל בינלאומיות
שגילו מאגרי גז אצלנו, קרי: “בריטיש גז” ו”ונובל”, אך אף אחת מהן לא איתרה מבני קמר
גדולים ענקיים נוספים )מלכודות אנטיקלינליות( הראויים לקדיחה, בסגנון שדות תמר, לויתן ,
דולפין, תנין ודלית
משום העדרם של מבני קמר גדולים נוספים ,לאותם שנקדחו, בים הכלכלי הישראלי, אין יותר
סיכוי לתגליות גז משמעותיות נוספות במבנים מסוג זה.
אכן יתכן כי ימצאו בים הכלכלי הישראלי מאגרי גז נוספים ב”מלכודות שכבה” )מלכודות
סטרטיגרפיות( בעומקים שונים, אך גילויים של אלה יהיה כרוך להערכתי בסיכונים גבוהים,
משאבים רבים ובמקרה של תגליות, הן תהיינה כנראה קטנות מאד יחסית למלכודות המבנה
המוכרות לנו ומשום כך ספק אם תמצאנה ראויות לקדיחה.
אפשרות חדשה יחסית, הינה של מלכודת בשוניות אלמוגים, )מודל תגלית שדה “זור” במצרים( אך
גם אם תאותר מלכודת מסוג זה בים הישראלי , אין כלל ערובה לכך שהיא תכיל גז כלכלי.
חיזוק משמעותי להערכתי בדבר הסיכויים הקטנים לתגליות גז משמעותיות נוספות בים הכלכלי
שלנו, הינה העובדה כי חרף כל המאמצים האינטנסיביים של משרד האנרגיה לא הצטרפה בשנים
האחרונות למעגל חיפושי הנפט/גז בים התיכון שלנו. אף חברת דגל בינלאומית. אני מרשה לעצמי
להניח כי אי היענות חברות הדגל להצעות משרד האנרגיה, הינה מכיוון שהערכתם המקצועית
הינה כי אין בים הכלכלי הישראלי מלכודות משמעותיות שתצדקנה את הגעתם לישראל.
לסיכום: נקודת המוצא חייבת להיות כי כל עוד לא הוכח בקדיחה ובניסויי הפקה קיומם של
מאגרים משמעותיים נוספים חובה עלינו להיות זהירים ולהניח כי יתכן ואנו עוסקים לצערנו
במשאלות לב.
3
הערות נוספות בנושא ייצוא גז מישראל
סקירת מאגרי הגז העכשוויים והעתידים במזרח הים התיכון, מקטינה מאד להערכתי, אם לא
מבטלת לחלוטין, את חלום הפיכתה של ישראל למעצמת גז, שאמורה לייצא אותו למדינות הים
התיכון ויותר. למניעת אי הבנות אמירה זאת אינה מתייחסת לירדן.
כפי שהתרעתי מספר פעמים בוועדת הכלכלה של הכנסת )ראה מצורף א'( הסיכוי כי מצרים תרכוש
גז מישראל קטן ביותר עד אפסי. זאת מכיוון שלמצרים כמויות גז משמעותיות שאת חלקן היא
תוכל לייצא כבר בשנים הקרובות. הסיכוי לתגלית ענקית נוספת ) מבנה “נור”( אף היא בשוניות
אלמוגים אמורה לסיים סופית את חלום הייצוא למצרים. בנוסף למצרים חובה לזכור את הסיכויים
לתגליות גז משמעותיות המסתמנות בים הקפריסאי ובים הלבנוני, עובדה שתיצור אזור משופע
במאגרי גז.
המלצות
1 .על מדינת ישראל להגדיר ובהקדם כמות גז שתבטיח ימ”ח גז לאומי שיספק את מלוא
תצרוכת המדינה למינימום של ארבעים שנה.
2 .לא יותר ייצוא של גז מישראל אלא אך ורק לאחר שתוכחנה בפועל )!( כמויות גז, מעבר
לרזרבה הלאומית שנקבעה כנ”ל.
3 .מאגרי תמר ולויתן ישמשו כימ”ח הלאומי ויזכו למתקנים וצנרות שיבטיחו יתירות ברמה
המרבית לצורך אבטחת אספקת גז סדירה.
בדאגת אמת ובכבוד רב,
יוסי לנגוצקי )אל”מ, דימ.(
נספחים :
א. “על אבסורד ייצוא הגז למצרים” – שלי, לוועדת הכלכלה של הכנסת, 7 דצמבר 2015
ב. פגיעה חמורה בימ’ח הגז הלאומי” – שלי, ב”הארץ ” 17 ינואר 2018 ”
4
נספח א’
4
נספח א’
אבסורד ייצוא גז ישראלי למצרים
יוסי לנגוצקי
דברים לוועדת הכלכלה של הכנסת
2015 דצמבר 6
5
אתחיל ואומר שאני מוצא כחובה אזרחית להתריע על יישור קו מדאיג של פונקציונרים ממשלתיים
בכירים עם רוח-המפקד.
חוששני שגורמים אלה נוהגים בחוסר יושרה שעה שהינם מתעלמים מעובדות ברורות שהינן בתחום
הגיאולוגיה ותחום הביטחון, שני התחומים העיקרים בהם עסקתי מרב חיי הבוגרים, כשהם נותנים
יד לפעולות שעיקרן עשית רווחים על חשבון רווחת וביטחון אזרחי המדינה.


1 )החל מעוד שנתיים-שלוש מצרים לא תהיה זקוקה ליבוא גז מישראל. זאת מכיוון שסביר כי
מאותו מועד יעמדו לרשותה מאגרי גז משל עצמה, שיספקו לה את כל הגז שיידרש לצרכיה.
2 )תגלית הענק של שדה Zohr שהינה Changer-Game ,כפי שאסביר בהמשך, כמו גם תגליות
נוספות הצפויות בעקבותיה, יביאו את מצרים לעצמאות מלאה בגז החל מ-2018.
3 )עם כל ההערכה לחשיבותם של יחסים טובים עם מצרים הרי שייצוא גז מימ”ח הגז הלאומי
למצרים, שעה שמצרים איננה/לא תהיה זקוקה לו יהיה משגה חסר אחריות. זאת מכיוון
שצעד זה יהיה פגיעה קשה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, מבלי שיתרום תרומת אמת
למצרים.
האם מצרים זקוקה/ תזדקק בכלל לגז הישראלי?
לאחרונה התגלה בים התיכון המצרי שדה גז ענק, שדה ZOHR ,שתכולתו הינה בקטגוריה של
“Giant_Super .”שדה זה מכיל גז בנפח של Bcm 850 ,ששווים לנפח הגז של שדות “תמר” ו”לויתן”
ביחד.
החידוש המשמעותי שבתגלית זאת הינו בכך שלראשונה התגלה בים התיכון גז במאגר המורכב
מסלעי שוניות-אלמוגים (Reef-Coral )זאת בניגוד ל”חולות תמר” שהינן סלעי המאגר של שדות
“תמר”\”לויתן” “תנין”, “כריש” ועוד.
יודגש כי גז ונפט בשפע רב מופקים במזרח הקרוב )איראן, עיראק, לוב ועוד( מסלעי מאגר של
שוניות אלמוגים.
ראשוניות איתורו של מאגר ענק של שוניות-אלמוגים באזורנו מהווה CHANGER-GAME
בהיותו סמן-דרך לאופציות חדשות שלא היו מוכרות עד כה באזורנו למחפשים.
זהו אירוע דומה לתגלית שדה תמר, בה נתגלה ב 2009 לראשונה גז במבנה קמר ענק, ובכך היתה ל-
Changer-Game ,כשבעקבותיה נתגלו שדות גז נוספים במבני קמר דומים )לויתן, כריש, תנין,
אפרודיטה ועוד(
סביר מאד כי מחפשי הגז והנפט באזורנו עוסקים כבר עתה במאמץ לאתר שוניות-אלמוגים, בדומה
לשדה ZOHR , זאת על פני מרחבי הים המצרי, הים הקפריסאי והים הישראלי בו הסיכוי לתגליות
גז במאגרי קמר ענקיים נוספים דומים לתמר ולויתן, הינו קטן ביותר.
איתור מאגרי גז ו/או נפט פוטנציאלים של שוניות-אלמוגים אמור להיות, מהיר יחסית, לאור
הסיכוי לגילויים כבר במסגרת לימוד חוזר – מחודש של סקרים סייסמיים המצויים בידינו
מחיפושי העבר.
6
יתכן בהחלט כי כבר בשנים הקרובות יתגלו במצרים כמו גם אצלנו )הלוואי!( שדות גז מטיפוס
שוניות-האלמוגים. בכל מקרה, פרק הזמן שיידרש עד לקדיחת אפשרות שכזאת, במידה ותתגלה
אצלנו הינו לא פחות משלוש שנים מעכשיו.
הצריכה השנתית של גז במצרים הינה Bcm 56 ,זאת לעומת אספקה עצמית-שנתית-מצרית של
Bcm 44 .במלים אחרות, המחסור השנתי הנוכחי בגז במצרים הינו Bcm 12 .חוסר זהו מושלם
כיום באמצעות ייבוא של גז מונזל מהמפרץ הפרסי, אלג’י, ועוד.
הגז משדה ZOHR צפוי להגיע לחוף המצרי תוך שנתיים )2017 ,)בתחילה בכמות של כ-Bcm 10
לשנה ותוך שנתיים נוספות Bcm 27 לשנה.
כמויות אלה שתגענה למצרים, משדה Zohr ,החל משנת 2018 ,בתוספת של Bcm 10 ,שאמורים
להגיע תוך כשנה לחוף המצרי, משני שדות גז חדשים נוספים ,ימלאו אז את חוסרי הגז של מצרים.
צפוי כי הגז מ-ZOHR יגיע לחוף המצרי, עוד ב 7-2018 עוד טרם אפשרות הגעת הגז המיוצא
)אם בכלל( מישראל.
ראוי לציין כי כיום פועלות בים התיכון המצרי מספר חברות דגל בינלאומיות המחפשות ברישיונות
המתפרסים על מרב הים התיכון המצרי, הרדוד והעמוק כאחד.
מאז תגלית Zohr העניקה ממשלת מצרים 6( ששה( רישיונות חדשים לחיפושים בים התיכון המצרי,
זאת לשלושת חברות הדגל הבינלאומיות: P.B( אנגליה(, G.B( אנגליה( ו-I.N.E( איטליה(. נציין
שמותיהן של עוד 3 חברות בינלאומיות הפועלות גם הן, זה שנים, בים המצרי EDISON , DANA
ו-APACHE.
צפוי כי החיפושים שהומרצו לאחרונה מחמת החידושים הגיאולוגים של תגלית Zohr יניבו תגליות
גז מן האמור לעיל נראה כי מצרים אינה זקוקה ,כמו גם לא תזדקק בעתיד, לגז ישראלי.
אשר לגז למטרות הנזלה, במתקנים הייעודים המצויים בשטחי מצרים שהינם בבעלות חברות
מסחריות בינלאומיות לצרכי ייצוא.
עוברת בי חלחלה מעצם המחשבה, שמדינת ישראל, מתכוונת לספק לחברות בינלאומיות מסחריות
)ולא למצרים כמדינה( גז על חשבון הימ”ח הלאומי שלנו, על מנת לאפשר לספקי הגז מישראל כמו
גם לחברות בעלות מתקני ההנזלה במצרים לעשות רווחים.
ואני שואל את כבוד ראש המל”ל, מי שאמור להיות האחראי לביטחון הלאומי, כיצד הוא נותן יד
לכך שהממשלה מתכוונת לייצא גז למצרים, כשזאת אינה זקוקה לו, כמו גם לרוקן את ימ”ח הגז
של המדינה לצורך הנזלתו ע”י חברות זרות לצורך ייצואו לעולם?
ומדוע אינו זועק על כך שכל ביטחון אספקת הגז הנוכחית למדינה, מותנית בתקינותו של צינור
הולכה בודד שאין לו כלל גיבוי????

למקור באתר משרד האנרגיה

תגובות
מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy