קטגוריה: חדשות אנרגיה

אנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי התפתחה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. מדינות מסוימות ביניהן צרפת ביססו מרבית ייצור החשמל שלהן על אנרגיה אטומית. המצב בישראל - לאורך יותר מ־25 שנה, ממשלות ישראל בחנו תוכניות שונות לפיתוח תחנת כוח גרעינית. שר האנרגיה שטייניץ יצר סקר בסוף שנת 2017 במטרה לבדוק את מוכנות הציבור לבנייה של תחנת כוח גרעינית. לפי תוצאות הסקר נמצא כי רוב הציבור (כ 70%) תומכים ברעיון באופן כללי אך לא רוצים שתוקם תחנה גרעינית בקרבת מקום מגוריהם. המשתתפים העדיפו שתחנות כאלו יהיו ממוקמות רחוק ממקום מגוריהם ככל שניתן, מה שמשאיר רק את הנגב כאופציה אפשרית. הם גם הדגישו שחשוב להם שלא יסתירו מהציבור היכן מתכננים למקם את אותן תחנות כוח גרעיניות. עבור אזרחים רבים רצון להימנע מ"הימור מסוכן" שעלול להיגמר באסון, מונע גם מהחשש מפני ניצול לרעה של נשק גרעיני על-ידי ארגון טרור שחומרים רדיואקטיביים עלולים ליפול לידיו. מודלים חלופיים כיום נבחנים מודלים רבים אשר נועדו לאפשר יצירה של כורים גרעיניים אך לנטרל את גורמי הסכנה למינימום. בכלל זה קיים מאמץ לו היה...

משרד האנרגיה, בתור הגוף האחראי על משק האנרגיה בישראל, הודיע לאחרונה על הצבת מטרה עבור העשור הקרוב: לעבור לאנרגיות נקיות ומתחדשות עד שנת 2030. זוהי עובדה חשובה מפני שכמעט כל כולו של משק החשמל בישראל הוא כפוף לסמכות של ממשלת ישראל, ולכן כל שינוי בזירה הזו מצריך אישור ממשרד האנרגיה והמים, ורשות החשמל. התוכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת בכדי להיערך לעמידה במטרה השאפתנית של 2030 משרד האנרגיה מציע את התוכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת. התוכנית כוללת כמה וכמה נקודות חשובות ושאפתניות, ובעצם מדובר על שיפור משמעותי ביחס למצב שקדם לה. במרכז התוכנית יש כוונה לעצור כניסה לישראל של מכוניות מונעות בדלק, כך שרק מכוניות חשמליות יורשו להיכנס. זהו צעד מבורך התואם לאסטרטגיה של ממשלות רבות בעולם. צעד זה משמעותי גם כי הוא מעודד מעבר לפתרונות מבוססי אנרגיה מתחדשת עבור לקוחות פרטיים, דבר אשר צפוי לתרום רבות לירידה משמעותית בזיהום האוויר במיוחד בתוך הערים. על פניו הרכבים החשמליים פשוט יגבירו את ייצור החשמל מתחנות כוח מזהמות. אבל למרבה המזל קיימת מגמה של כניסת...

החום הטבעי האצור בתוך כדור הארץ הוא המקור לאנרגיה גאותרמית והוא נמצא מתחת למעטה קרום כדור הארץ. תהליכי פרוק רדיואקטיביים בליבת כדור הארץ הם המקור לאותה אנרגיה גאותרמית. האזורים בעולם הפעילים מבחינה טקטונית הם האזורים בהם קיימת אנרגיה גאותרמית זמינה לניצול. מדובר בתהליכי טבע מתמשכים שאינם מתכלים כתוצאה מרתימת האנרגיה האצורה בהם. מקורה של האנרגיה הגאותרמית במאגר החום הפנימי של כדור הארץ ואנרגיית גאות ושפל כתוצאה מכוחות המשיכה של הירח והשמש. ישנם מקומות בהם הזרם הגאותרמי יוצא מן האדמה בעצמו כמו בגייזרים. המילה "גיאותרמי" מגיעה מיוונית: גיאו משמעו אדמה, ותרמי משמעו חום. מכאן ניתן להבין כי אנרגיה גיאותרמית פירושה חום המגיע מאדמת כדור הארץ. אדים ומים חמים הטמונים מתחת לפני האדמה יכולים לשמש לחימום מבנים או לייצור חשמל. אנרגיה גיאותרמית היא מקור אנרגיה המושגת מתחדשת כתוצאה ממחזור אספקת המים עקב גשמים ומחזור אחסון החום עקב טמפרטורות גבוהות מתחת לאדמה. נכון להיום, רק פחות מאחוז מכלל צריכת האנרגיה בעולם מגיע מאנרגיה גיאותרמית. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מעניינת: ייצור חשמל גיאותרמי משדות נפט. ניסיון שנעשה...

מהו מחזור ירוק? מחזור ירוק בעיקרו כרוך בנטילת מוצר מסוים שלמעשה אמור להפוך לג'אנק, כמו בקבוק פלסטיק או עיתון ישן, והפיכתו לחומר הגלם ממנו ניתן לייצר מוצר חדש. תהליך המיחזור הירוק מתחיל באיתור הפסולת, באיסופו, הפרדה, פירוק, הערכה וייעוד. למעשה, מיחזור ירוק פועל במספר ממדים, כל פעולה שנעשית על ידו תורמת למאזן איכותי יותר עבור הסביבה שלנו. בתיאוריה, ניתן למצוא מוצרים עם פחות חומרי אריזה בעייתיים ולכאורה הצרכנים מסוגלים לעשות בחירות חכמות יותר בהקשר זה, אלא שבפועל קיימות מעט מאוד אופציות כאלה, בטח ובטח כל עוד הפלסטיק שולט ונמצא בכל מקום והוא אף זול יותר מכל תחליף אחר. מאחורי ייצור ושיווק אינספור מוצרי ואריזות פלסטיק עומדת עוצמה כלכלית של תעשיות הדלק ולכן שינוי המגמה הוא דבר שאינו כל כך קל להשגה אפילו אם הצרכנים רוצים ומוכנים לשנות מגמה. איך יודעים לאיזה פח נזרקת כל פסולת? מתכת ממוחזרת תעשייתית בדרך כלל מגיעה מרכבי תובלה, מוצרי חשמל ופסולת בניין. מאז ראשית המאה ה -18 מכרו כמה יצרני משקאות בבריטניה ובאירלנד, ובמיוחד שוופס, מכרה בקבוקי משקה...

כיום עיניים רבות נשואות לסין ולא רק בגלל משבר הקורונה אלא גם בשל המשבר האנרגטי שסין מנסה לחלץ את עצמה (ואותנו) מפניו. סיכון רב קיים לזיהום וצריכת דלק מהר מהצפוי בשל התיעוש המואץ של סין. אחד מביטוייו של התיעוש הסיני הוא תוכנית "רכב לכל אזרח". התלות ברכב האישי מהווה בעיה שכן רוב רובה של האנרגיה שמשמשת אותנו מקורה מדלקים מאובנים. למעשה מדובר על כ 85% מהאנרגיה שמגיעה מדלקים אלו. כ- 23% מהאנרגיה מקורה משריפת גז טבעי, 25% משריפת פחם, וכ- 37% משריפת נפט. החשש להתכווצות בהיקף מקורות האנרגיה הקיימים כיום היא הסיבה העיקרית לחיפוש מקורות חדשים לאנרגיה. החשש הזה הגיע לשיאו בעקבות משבר הנפט ב-1973 במהלכו עלות חבית נפט עלתה מ-2 דולר לכ 40 דולר, ועשור לאחר מכן, בעקבות התקלה הדרמטית בצ'רנוביל - מתוך כל זה עולה ההבנה שהדלקים הישנים לא יישארו עימנו לנצח, וזה בא לצד ההבנה ככיום מספר מצומצם של מדינות ושכבה מאוד מסוימת של אנשים שולטים ברוב רובם של מקורות האנרגיה בעולם, וזוהי מערכת שרחוקה מלהיות מערכת שוויונית...

בנייה ירוקה מאפשרת לנו חסכון משמעותי באנרגיה. לשם כך, מספר תנאים חשובים מוכרחים להתקיים. התנאי הבסיסי הינו איזון נכון בין מסה תרמית לבידוד. על מה מדובר? במאמר הבא ננסה להבין ביחד את משמעות מושגים אלו. מסה תרמית מסה תרמית זהו למעשה נתון העומד ביחס ישר לצפיפות החומר והוא מייצג את יכולת אגירת החום של אותו חומר. מה שמסה תרמית אמורה לעשות הוא לקלוט לתוכה את החום, ולפלוט אותו בהדרגתיות אל החדר באופן שממתן את שינויי הטמפרטורה בתוכו. אם כן, המונח "מסה תרמית" מתייחס ליכולת של מסה מסוימת לקלוט ולאגור חום. טעות נפוצה היא לקשר את המונח "מסה תרמית" עם היכולת של חומר למנוע מעבר חום ואנרגיה דרכו. למעשה, מסה תרמית מתארת את היכולת של חומר מסוים לספוג אנרגיית חום ולאגור אותה בתוכו לאורך זמן. כלומר איננו מדברים כאן על יכולת בידוד טמפרטורה, אלא על יכולת למתן שינויים בטמפרטורה. דוגמאות לחומרים בעלי מסה תרמית גבוהה: בטון, אבן, מים, זכוכית. בידוד תרמי לעומת זאת, את יכולת הבידוד של חומר מסוים מודדים באמצעות נתון הנקרא "מקדם התנגדות תרמית"....

הקדמה: האם לדעתכם ניתן להסב את משק החשמל האנרגיה בישראל למשק פרוגרסיבי וידידותי לסביבה, כזה שהוא גם פורץ דרך מהפן הטכנולוגי, גם מצמצם את גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה (ובכך מקטין את זיהום הסביבה), גם מושתת על אנרגיה מתחדשת ברת־קיימא, וגף יגדיל את הביטחון האנרגטי של תושבי מדינת ישראל. מה דתם? האם זהו חזון שנזכה לראות את הגשמתו במהלך עשרות השנים הבאות? ובכן, במאמר זה נתמקד בנושא של טורבינות רוח וננסה לבחון את מצב חוות הרוח בישראל. בישראל קיימת האגודה הישראלית לאנרגיית רוח. מהי אותה אגודה? כך נכתב באתר האינטרנט שלה: האגודה הישראלית לאנרגיית רוח הינה גוף שנועד לקדם את השימוש והיעילות בתחנות רוח במדינת ישראל. האגודה הישראלית לאנרגית רוח הוקמה במטרה לתת את הדחיפה הנדרשת לקידום ענף אנרגית הרוח, שהוא אחד ממקורות האנרגיה החלופית המובילים בעולם אשר גיורו מתמהמה. בעוד בעולם קצב הגידול הממוצע של אנרגית הרוח היה לכל הפחות 20% בכל שנה – מ 6,000 מגה-ואט בשנת 1996 ליותר מ 200,000 מגה ואט בשנת 2011, ובעוד המכסות לאנרגיה סולרית בישראל מתכלות עם פרסומן,...

בתור צרכנים, בעת רכישת מכשיר חשמלי מוטלת עלינו החובה לקנות מכשיר לא רק לפי מראהו החיצוני או מחירו, אלא גם על פי הדירוג האנרגטי שלו המראה לנו עד כמה המכשיר חסכוני באנרגיה. וכך, מכשיר בעל דירוג שלו A בהכרח יהיה יותר "ירוק" וחסכוני בהשוואה למכשיר בעל דירוג אנרגטי G. כפי שבוודאי הבנתם מהדוגמא, ככל שהמכשיר בעל דירוג גבוה יותר על הסקאלה של A-B-C-D-E-F-G כך הוא חסכוני יותר בצריכת חשמל. ואם כבר מדברים על חסכון בחשמל, מהלך חכם נוסף שצרכני החשמל יכולים לעשות לפנות לחברת החשמל ולבקש התקנת מונה חכם (מונה תעו"ז). זהו למעשה מונה של חברת החשמל שבהתאם לעומס המערכת וזמן צריכת החשמל הוא קובע את תעריף החשמל בצורה יותר מדויקת. עלות ההתקנה הינה בסביבות 0 ל-170 ש"ח. המחיר לקוט"ש אינו אחיד, אלא תלוי בזמן הצריכה ומשתנה בהתאם לעונות השנה, לימי השבוע והשעות וזאת מכיוון שתעריפי החשמל בתעו"ז מיועדים לשקף את העלויות הכרוכות בייצור חשמל. טיפים נוספים לחיסכון בחשמל כוללים כוונון נכון של עוצמת החימום או הקירור בין אם מדובר על מזגן, מקרר...

רידינג ואשכול הן רק חלק מתחנות החשמל שכבר עברו להפקת חשמל בהתבסס על גז טבעי. בדומה לשימוש בפחם, באמצעות שימוש בטורבינות קיטוריות ניתן לרתום את הגז לטובת ייצור חשמל. בהשוואה לדלקים מסורתיים כמו פחם ונפט, גז טבעי נשרף בצורה נקייה יותר. כתוצאה מכך מופקת כמות קטנה יותר של פחמן דו-חמצני (CO2) עבור אותה כמות של חשמל שמיוצרת. ככל שהגז הופך למשאב במחיר סביר ובעל זמינות גבוהה, כך אנו עדים לכניסה הולכת וגדלה שלו לתחנות הכוח. היתרון הגדול של הגז הטבעי נעוץ בעובדה שעל מנת לייצר אותה יחידת חום, שריפת גז טבעי מייצרת כ-45% פחות דו-תחמוצת הפחמן בהשוואה לשריפת פחם ו-כ30% פחות בהשוואה לשרפת נפט.  ...